נעים, בן קולן ומיכאל, נולד בשנת תש"ח (1948)בעירק, עלה לארץ בשנת תשי"א (1951) וסיים את לימודיו בביה"ס היסודי המשותף לגן-יבנה וביצרון שבגן יבנה. נעים היה תלמיד חרוץ ושואף ללמוד ולקנות ידע. בגלל מחלת אביו, נשאה האם שנים רבות בעול פרנסת המשפחה הגדולה. נעים, שהיה קשור מאוד למשפחה, סייע לאם בטיפול ובעזרה לאחים ולאחיות, וכשבגר סייע בפרנסת המשפחה. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי למד מסגרות מכנית וכמו-כן יצא לעבוד כטרקטוריסט בישובים שבסביבה. היה צעיר אופטימי, חברותי ואהוד, בעל "ידי-זהב" במה שקשור בעבודה; אדם שתמיד מוכן לסייע ולעזור לכל מי שנזקק לעזרתו.

נעים גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 ושירת בחיל ההנדסה. עבר קורס פלסים ושירת ביחידות שונות בהנדסה קרבית.

אחרי שחרורו מהשירות הסדיר החליט נעים לעבור מטרקטורים חקלאיים לכלים כבדים יותר ובמהרה הפך להיות מפעיל ציוד מכני כבד. הוא היה יוצא כרגיל השכם בבוקר וחוזר בשעות המאוחרות של הלילה. העבודה בטרקטורים הייתה מושרשת בדמו, כיוון שהוא אהב את הטרקטורים. מספר חודשים לפני המלחמה נשא לאישה את חברתו מזל. במלחמת יום הכיפורים נטל נעים חלק במבצעים שונים ובין היתר הטמנת מוקשים מסביב לתחומי הארמיה השלישית. לאחר הקרבות התנדב להפעיל טרקטור בפעולות הביצור על קו התעלה, ממזרחה, מול עמדות הארמיה השלישית של הצבא המצרי. נעים נפגע ונהרג מיריית צלף בעת עבודה על הטרקטור ביום י"ט בחשון תשל"ד (14.11.1973) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו אישה ובן, שנולד אחרי מותו ונקרא על שמו, וכן הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחתו השכולה כתב מפקדו, כי נעים היה חייל מצטיין, מסור ונאמן, נערץ על-ידי חבריו.

קישור לאתר יזכור
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)